אני מסרב להיתפס לפאניקה האוחזת בכל שדרות האומה, כאילו בחירות חדשות הן בגדר קטסטרופה שתדרדר את המדינה לתהום, תחולל כאוס ותכניס את כל המערכות לשיתוק. מעל הכל, אני מסרב להיכנע לתכתיב שאומר ש"צריך לעשות הכל כדי למנוע מועד ג'". מה פירוש הכל?
הכל זה כמובן ממשלת אחדות, והציפייה היא שהשקט והרווחה ישובו לרחובותינו הדואבים עם כינונה של ממשלת אחדות כזו - שאיש לא רצה בה לפני הבחירות, ושאיש לא הצביע בעדה - זולת אולי כמה ממצביעי ישראל ביתנו שהתייחסו ברצינות להצהרותיו של אביגדור ליברמן.
נתניהו: "כדי למנוע בחירות מיותרות - לקדם בחירה ישירה בין גנץ לביני"
זו מחשבה המתקרבת לממדים של הונאה עצמית, או לפחות מצביעה על חוסר יכולת לדחות סיפוקים. לוקים בה מצד אחד מתעבי נתניהו, המייחלים להסדר רוטציה שיקבע סוף־סוף תאריך להזמנת שירותי ההובלה מירושלים לקיסריה; ומהצד האחר תומכי נתניהו, המשוועים לעוד שנה או חצי שנה של חסד, ולאחריה פרישה מכובדת מהבמה.
בין לבין יש בוודאי לא מעטים הסבורים באמת ובתמים שעתות חירום בפתח, ושעלינו להגיע אליהן עם ממשלה מתפקדת, המייצגת את הזרם המרכזי בחברה הישראלית ומשקפת, מטבע הדברים, קונצנזוס אלמנטרי ביחס לאי־אלו סוגיות יסוד.
דווקא בחזית הזו דומה שהדאגה מופרזת: אם יתרגש עלינו משבר ביטחוני משמעותי וחריג, הכוחות הפרגמטיים במערכת הפוליטית ימצאו את הדרך לשתף פעולה. הבעיה הגדולה יותר, אם אפשר לכנות זאת כך, היא שהמתח שהצטבר מחייב פורקן, וממשלת אחדות היא הדבר האחרון שיעניק לחברה הישראלית את הקתרזיס.
עוד בנושא:
צאו מזה; מה שלא קרה כשהמנדט הלגיטימי היה בידי הצדדים, עדיף שכבר לא יקרה בלחץ של הרגע האחרון. ממשלה היא לא שפן ששולפים מכובע. הם פישלו, הנבחרים שלנו, והם לא ראויים לחבל הצלה.
ובכל זאת, תראו מה קרה כאן בחסות הפלונטר: לאט־לאט התבהר מבנה הזדמנויות היסטורי וחסר תקדים, ונתחוורו סוגיות ליבה אמיתיות: סיפוח הבקעה; הסדרה מחודשת של יחסי דת ומדינה, ומעל הכל - הפרדת הרשויות והרפורמות הנחוצות במערכת המשפט.
אלה דברים שלא מצריכים "פשרה", אלא הנהגה החלטית הפועלת מתוקף אמון הציבור. מה שהחברה הישראלית זקוקה לו כרגע הוא הכרעה, לא ממשלת אחדות בהובלת מפלגות אנטגוניסטיות במקרה הטוב, ונטולות אמירה משמעותית במקרה הרע.
גנץ לנתניהו: "מוכן לרוטציה - אני רה"מ בשנתיים הראשונות ואתה אחר כך" // צילום: עמי שמיר
אין לישראל הפריבילגיה לסבול חברי ממשלה שכדי לשוות מראית עין של יציבות וממלכתיות, יעדיפו להצטלם מסוחבקים סביב פינג'אן ויימנעו מכניסה לעימות הפולמוסי המתחייב מתהליך קבלת החלטות. את הדחיינות הבלתי נסבלת שעליה ישראלים רבים מתלוננים בהקשר לעימותים עם עזה, נקבל בכל תחומי החיים כגישה שלטונית.
האחריות האזרחית שלנו במערכת הבחירות הנוכחית היא לגלות אפס סובלנות לעמימות המתחמקת של הפוליטיקאים שלנו. זה אומר לא לתת לאף אחד מהצדדים לברוח מתשובות ברורות וחד־משמעיות ביחס לכל אחת מסוגיות המפתח האלה.
שיזיעו קצת עבור הפתק שלנו.
2019-12-08 21:37:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzEzOTcz0gEA?oc=5
No comments:
Post a Comment