שר המשפטים, ח"כ אמיר אוחנה הציג היום (שני) לציבור את המועמדים לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה: שלמה (מומי) למברגר, רז נזרי, אורלי בן ארי-גינזברג, דן אלדד ואושרה גז-איזנשטיין.
השר אוחנה: "בעוד שבועיים מהיום יסיים שי ניצן את כהונתו כפרקליט המדינה. הנוהל למינוי פרקליט מדינה בשגרה קובע ועדת איתור. כששאלתי לפני מספר חודשים את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט האם לא הגיע הזמן להקים ועדת איתור, שמשך עבודתה בדרך כלל הוא מספר חודשים – השיב לי שלא ניתן בתקופת בחירות, וכן בתקופת ממשלת מעבר להקים ועדת איתור למינוי של פרקליט מדינה קבוע, משרה הקצובה בחוק לכהונה של שש שנים".
מנדלבליט על כתבי אישום נגד נתניהו: "קיבלתי את ההחלטה בלב כבד אך שלם" // צילום: עמי שמיר
השר אוחנה הסביר שקיבל את הכרעת היועמ"ש מנדלבליט, אך בכל זאת דבק בכוונתו למנות מחליף לפרקליט הנוכחי, שי ניצן. "סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים) מורה כי אם נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה, בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. בשבועות האחרונים הודעתי ליועץ כי בכוונתי למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה, כפי שהחוק מורה, וכי אין לי כוונה לבקש את הארכת כהונתו של פרקליט המדינה הנוכחי. אין גם כל סבירות ברעיון להותיר את הגוף החשוב והמשמעותי, הפרקליטות, ללא מנהל שיעמוד בראשו. המדובר במשרה בכירה שלעומד בראשה ישנן סמכויות סטטוטוריות".
עוד בנושא:
בהודעה שיצאה מטעמו של שר המשפטים הוא פירט את שמותיהם ותפקידיהם הנוכחיים של חמשת המועמדים שלו לתפקיד מבקר המדינה והם: שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אורלי בן ארי-גינזברג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ואושרה גז-איזנשטיין, פרקליטת מחוז תל אביב.
השר אוחנה והיועמ"ש מנדלבליט // צילום: יוסי זליגר
השר הסביר כי תהליך בחינת העניין לא נעשה בחיפזון, אלא להיפך. "לאורך החודשים האחרונים בדקתי מרחוק מועמדים היכולים בעיני למלא את תפקיד מ"מ פרקליט המדינה, והגעתי לחמישה שמות. ארבעה מהם מכהנים בפרקליטות ואחד מהם הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה". השר אוחנה המשיך וציין כי "רשימת השמות אינה בהכרח סגורה ולו יועלו בפני שמות נוספים מתוך המערכת, כפי שהחוק מחייב, אהיה מוכן לשקול זאת".
בתוך כך, ההסתייגות הרבה של השר אוחנה מפרקליט המדינה הנוכחי, שי ניצן, לא מוצנעת כלל בלשון המעטה. "לכל המועמדים שהזכרתי למעט אחד, ניסיון רב של עשרות שנים בניהול תיקים פליליים, בוודאי יותר מלפרקליט המדינה הנוכחי עת נכנס לתפקידו. למעשה המועמד היחיד שאין לו את הניסיון הפלילי האמור הוא רז נזרי, אך הוא מפצה על כך בניסיון רב ועשיר בתחומי המשפט הציבורי ובליווי היועצים המשפטיים לממשלה לאורך השנים במגוון תיקים – כולל בתחום הפלילי".
המינוי שעליו עומל כעת השר אוחנה, צפוי להיות על תקן ממלא מקום ואינו מהווה בסיס או רמז למינוי הקבוע לתפקיד פרקליט המדינה שיתבצע כאשר תקום הממשלה. השר אוחנה הסביר כי מבחינתו "המועמדים כולם מוכשרים בעיני ועל כן בכוונתי לבחון את מידת התאמתם למלא את מקום פרקליט המדינה למשך שלושה חודשים (עם אפשרות להארכה לתקופה נוספת של שלושה חודשים)". שר המשפטים הדגיש כי כאמור "אין זה אומר כמובן דבר לגבי פרקליט המדינה הקבוע שיבחר כאמור, על ידי ועדת איתור לכשתוקם ממשלה. בימים הקרובים אראיין את כל המועמדים, אתייעץ בנציב שירות המדינה כפי שהחוק מורה, אתייעץ גם ביועץ המשפטי לממשלה, ואקבל את החלטתי".
מנדלבליט: "ממליץ על מינויו של עו"ד למברגר"
היועמ"ש הגיב להודעתו של השר אוחנה, ואישר שחוות דעתו בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט המדינה הוגשה היום לשר. מנדלבליט הדגיש שבגלל שמדובר בתפקיד רגיש, יש מאפיינים ייחודיים לדרך המינוי למשרה, כדי להבטיח את העצמאות המקצועית של פרקליט המדינה ואת אי-תלותו ברשויות השלטון שלהן הוא משמש כשומר סף.
לפי היועמ"ש, המינוי נעשה באמצעות וועדת איתור מיוחדת, שבראשה עומד היועמ"ש. החלטת הממשלה קובעת באופן חריג את תנאי הכשירות לתפקיד פרקליט המדינה, ומורה כי כדי להיכלל בין המועמדים שתציע הוועדה לשר המשפטים, צריך המועמד להיות כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון וכן להיות בעל יושר אישי ואינטלקטואלי, ובעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובקיאות בתחומי דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי והמנהלי.
עוד קובעת החלטת הממשלה כי על המועמד להיות בעל תכונות אישיות של מנהיגות משפטית ושל יכולת ארגון של המערכת עליה הוא מופקד.
פרקליט המדינה, שי ניצן ייפרד מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט בעוד כשבועיים // צילום: יוסי זליגר
הרגישות הנודעת בשגרה למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, נוכח היותו מופקד אף על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה, וכן בכל הנוגע לתיקים אחרים הנוגעים לנבחרי ציבור בשלטון המרכזי.
יצוין כי במצב הפוליטי הקיים, אין לדעת מה יהיה משך התקופה בה ישמש ממלא המקום בתפקידו, ואין לשלול את האפשרות כי מדובר יהיה בחודשים ארוכים.
מכלול המאפיינים המפורטים של תפקיד פרקליט המדינה, וההיבטים עליהם הוא מופקד בתחום אכיפת החוק מחייבים, במיוחד בנסיבות הייחודיות והחריגות הקיימות בעת הזו, כי ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן. זאת, באופן שיבטיח את עצמאותו של ממלא המקום, את אי-תלותו בגורם הממנה, ואת אמון הציבור בטוהר השיקולים העומדים בבסיס המינוי.
בהעדר ועדה מעין זו בקשר למינויו של ממלא מקום, קיימת חובה משפטית לכונן מנגנון חלופי, גם אם מצומצם יותר, שישמש לאותה מטרה.
לכל הפחות, נדרש כי המועמד שיישקל למינוי לתפקיד יהיה מקרב עובדי הפרקליטות הבכירים ביותר, כך שמי שימלא את התפקיד יהיה בעל הניסיון והכישורים המתאימים לתפקיד זה, וכי טרם הפעלת סמכות המינוי, יקיים שר המשפטים היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה, אשר משמש כתובע הכללי העומד בראש מערכת אכיפת החוק. בנסיבות העניין, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד.
בהמשך לחוות הדעת האמורה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה לשר המשפטים כי עמדתו היא שיש למנות לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה את המשנה לפרקליט המדינה (משפט פלילי), עו"ד שלמה (מומי) למברגר.
זאת, בשים לב לוותק הרב של עו"ד למברגר, לתפקידיו הקודמים ולתפקידו הבכיר הנוכחי, לניסיונו העשיר וליכולותיו הגבוהות. יובהר כי אין באמור כדי להשפיע על תהליך מינויו של פרקליט מדינה קבוע, אשר יתקיים לאחר כינון ממשלה קבועה.
2019-12-02 12:33:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzEyMTkx0gEA?oc=5
No comments:
Post a Comment