ההלוויה הייתה אמורה להתחיל לקראת השעה 15:00 אולם בשל איחור בהגעת הגופה לישראל נדחתה ההלוויה לשעה 17:00. האב עופר מירר בבכי: "נעמה, אני מבקש ממך סליחה. אמרתי לך את זה בפרטי, ואני אגיד לך את זה גם בפומבי כבל עם ועדה, אני נכשלתי ולא הצלחתי להחזיר אותך הביתה. אני טעיתי, זה לא מגיע לך והייתי צריך להיות במקומך.מה שעברת זה לא מגיע לך, אני מקווה ומאמין שתגיעי למקום טוב, מקום שליו, מקום שיאהבו אותך"
האימא מיכל: "אני לא מעכלת, אפילו שראיתי אותך עכשיו, אני לא מעכלת שזאת את. אין לי מילים. אני כבר מתגעגעת אליך ולא רואה את עצמי בלעדייך. זוכרת למה קראתי לך נעמה? כי את כל כך נעימה, כולך נועם וטוב והלב הכי רחב שיש בעולם. כל בנאדם שרק פגשת חיבקת אותו חיבוק גדול, קפצת עליו, אפילו מישהו זר ברחוב. תמיד אמרתי לך לא מחבקים כל אחד אבל לא הקשבת לי כי זאת את. אין נחמה, אני אוהבת אותך לנצח נצחים ורוצה לפגוש אותך. תודה שהיית אצלי אפילו שזה היה לזמן קצר, תמיד תהיי בלב שלי".
חרסוניסוס, העיר בכרתים שבה שהתה המשפחה // צילום: ספוטניק
עוד לפני הטקס, האב ביקש לשלוח מסר: "למען ילדים ומשפחות אחרות שלא יחוו את האסון הנוראי שאני ומשפחתי חווים עכשיו, אני מבקש שהחברות שמארגנות ומשווקות את חבילות הנופש יבדקו לפני כל דבר את סטנדרט הבטיחות כי לא הגיוני שבפארק נופש ששוהים בו אלפי משפחות עם ילדים קטנים לא יהיה מציל, ציוד רפואי וצוות עזרה ראשונה. ואם אין - יש לציין בדיל לחופשה באותיות ברורות שאין ואין צוות רפואי בדילים של מלון עם פארק מים".
מנהלת בית הספר ארנון בר"ג, אורנה בן זקן: "זכינו לחוות את נעמה למשך שנה אחת, חדרת ללב כולם עמוק- עמוק. כיננו אותך הפייה, והיום הפייה שלנו נעמה איננה עוד. נעמה הסתובבה בבית הספר עם כתר על הראש, נתנה לנו תחושה שהיא מחלקת אבק פיות בכל מקום. החיוך הקבוע על פניה, עיניים מאירות קורנות אור, שמחה ורוב לב היו כמו עילה שמקיפות אותה. ספרת לנו שרציתי להיות מעצבת אופנה והתחלת לחיות את החלום הלכה למעשה, לא הגעת לבית הספר בלי הכתר שאת אוהבת אם זה לא הלם לך את התסרוקת, גם אם זה היה כרוך באיחור בבוקר. חיית את החלום שלך".
2019-08-02 15:24:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNjc5NDk30gEA?oc=5
No comments:
Post a Comment